מוסך בראל יוסף בע"מ נ' נגב טכנולוגיות לתעשיה ושינוע בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב של 20,680 ₪ בתיק הוצל"פ 0121208404 וכן התנגדות לביצוע התביעה.

ביום 7.2.11 נערך בפניי דיון בבקשה ובהתנגדות שבנדון, דיון שבמהלכו נחקר המבקש על תצהירו התומך בבקשה ובהתנגדות.

בהמשך, הגישו שני הצדדים סיכומים בכתב.

יצוין, כי הליכי ההוצל"פ עוכבו לאחר שהמבקשים הפקידו סך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט, בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 3.1.11.

הבקשה להארכת מועד:

המבקשים איחרו בהגשת התנגדותם פרק זמן של כשבועיים. לדברי המבקשים, האיחור נבע מניסיונות שנעשו מצד המבקשים להגיע להבנה עם המשיבה, באופן שייתר הצורך בהגשת התנגדות.

המצהיר לא נחקר כלל בחקירתו בדיון על טענה זו של המבקשים.

יצוין, כי אין חולק בין הצדדים עך כך שבמהלך משא ומתן זה שנעשה בין הצדדים, הודתה המשיבה בטעותה לגבי חלק מסכום התביעה, באופן שבו קיבלה את טענת המבקשים שלא היה מקום לתבוע אותם בגין מלוא סכום התביעה.

בנסיבות הללו כולן, בשל האיחור הלא רב בהגשת ההתנגדות, בשל היעדר ציפיה והסתמכות מצד המשיבה על סופיות הדיון או על היעדר התנגדות (שכן במו"מ העלו המבקשים התנגדותם לשלם החוב הנתבע) ובעיקר מאחר שמו"מ היה ענייני והצדיק עצמו במובן זה שהמשיבה חזרו בה במהלכו מחלק מטענותיה בכתב התביעה, סבורני שראוי להאריך את המועד כמבוקש.

ההתנגדות:

התביעה הינה בגין אי-תשלום שתי חשבוניות בגין פעולות תיקון רכב שביצעה המשיבה עבור המבקשים.

המבקשים טוענים בהתנגדות כי היה עליהם לשלם רק אחת משתי החשבוניות, והם אכן שילמו אותה בפועל, ואילו החשבונית השניה הוצאה בניגוד לדין ולמוסכם, ובכל מקרה המבקשים לא אמורים לשלמה, שכן היא נוגעת לתיקון כושל שבוצע ע"י המשיבה, כאשר, עפ"י טענת המבקשים, התיקון המסיים שבוצע ברכב בלע את התיקון הכושל הנ"ל והחשבונית שכן שולמה הינה בגין כל המגיע למשיבה ביחס לכלל פעולות התיקון שבוצעו ברכב.

סבורני, כי לא עלה בידי המשיבה למוטט את התצהיר ואת גרסת המבקשים הנ"ל בחקירה הנגדית שנערכה בדיון. כידוע, בדיון בהתנגדות לא נבחנו סבירות ומהימנות הגרסה המוצהרת, וגם לא נבחנת השאלה אם וכיצד יעלה בידי המבקשים להוכיח טענת ההגנה שלהם. כל שנבחן הוא האם התצהיר, שבו מפורטת טענת ההגנה, עומד על תילו לאחר חקירת המצהיר, אם לאו. בהקשר זה יצוין, כי ניסיונות המשיבה להיבנות מרישומי הנהלת החשבונות אצל המבקשים לא יכולים להצליח, שכן המצהיר נתן מענה לשאלות שנשאלו בעניין זה, וכאמור בשלב דיוני זה לא נבחנות הראיות ולא נקבעים ממצאים ראייתיים ועובדתיים.

לסיכום:

הבקשה להארכת מועד וההתנגדות לביצוע תביעה – מתקבלות, ללא תנאי.

בנסיבות העניין, וב"קיזוז" מחדל אי-הגשת ההתנגדות במועד עם העובדה שההתנגדות מתקבלת, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

הגזברות תשיב לידי המבקשים את הסך של 3,000 ₪ אותו הפקידו כאמור בקופת ביהמ"ש.

ההליכים בתיק ההוצל"פ ייוותרו מעוכבים עד להכרעה בתביעה שתתברר.

מוצע ומומלץ לצדדים להמשיך לבוא בדברים בניסיון נוסף להתפשר ולייתר הצורך בהכרעה שיפוטית בתביעה.